עבודת שורשים חלק ב
זה החלק השני.איפה הראשון? בקרוב…
הרעיון שלי כאן היה לשים מוסיקה שנחשפתי אליה בשנים העקרוניות של החיים – גילאים 13 עד 18. המיקסטייפ עלה לראשונה בבלוג של מורפלקסיס ועכשיו הוא כאן….
קבלו אותי!!!!!
1. Red House Painters – 24 (6:47)
בערך בגיל 13 הייתי צופה בתוכנית של אילן בן שחר בערוץ 2 הניסיוני ועונה שם על חידונים.זכיתי שם בהופעה של האלמן ברדרס ובאלבום הראשון של הפיינטרס.לא נותנים כזאת מוסיקה לילדים בגיל כזה.כנראה שזו הייתה הקלטת האחרונה בארגז הפרומואים על שולחן המערכת וכך היא נזרקה למעטפה והגיעה אלי.כנראה הלהקה הכי עצובה בעולם.
2. Eels – Beautiful Freak (3:33)
עוד שיר עצוב אבל עם טיפת תקווה.
3. Nine inch nails – Piggy (4:24)
בשנת 2007 אילן אלקיים הגשים לי חלום והביא את טרנט לארץ.אני מעריץ מאז שראיתי בסופר צ’אנל את “הד לייק אה הול” כשהוא היה חדש.אין ספק שנושא שלמדתי ממנו הוא כמות השכבות המטורפת שיש לו בכול שנייה בכול אלבום, ואז גם גיליתי שהוא פרפורמר מדהים.וסוף הקטע מנוגן לייב ע”י טרנט שהודה שזה הפעם היחידה שלא הצליח לתכנת את התופים .
4. PJ Harvey – Oh my lover (4:02)
עוד שיר עצוב.רוב האנשים לא מודעים לכמה פולי היא לא רק כותבת אלא גם גיטאריסטית מדהימה.והמתופף הוא פשוט בית ספר לאיך לנגן בצורה ריגשית עם טכניקה וחשיבה מאוד מוסיקאלית.
5. Pet Shop Boys – Rent (5:08)
כן, אני חולה עליהם!!! וגם על אירייז’ור!!! כתיבת פופ ברמה הגבוהה ביותר!!!
בגיל 10 לא הבנתי כלום מהשיר הזה והיום הוא עדיין מבלבל אותי.והסאונד שלו מושלם.
6. The Psychedelic Furs – President Gas (5:17)
עוד להקה שגיליתי ב”אוזן” חיפה בנבירה אינסופית במדפים.הרכב אלטרנטיבי עם גרוב? הם היו שם לפני כולכם.
7. Sam & Dave – Hold on I’m Coming (2:33)
לא משנה איך אגיד את זה – זה השיר הכי טוב בעיני בכול הזמנים.
הייס כבר סיים את המנגינה ופורטר צעק מתא השירותים “רגע – אני בא” – ככה עושים אגדות.
השיר הזה גילה לי את נפלאות הסול בחפיפה עם הסרט האחים בלוז בגיל 13.
8. Public image ltd – four enclosed walls (4:44)
תופים תופים ועוד קצת תופים.מרטין אטקינס קורע את עור התוף וג’ון ליידון במנטרות פסיכוטיות.איזה יופי.
9. U2 – Seconds (3:11)
פעם המנוולים האלה ידעו לרגש אותי. ביט משובח שבטח אדגום ביום מן הימים.
10. Ian Dury & The Blockheads – Sex And Drugs And Rock ‘N’ Roll (3:07)
ברור לא?
11. Van Der Graaf Generator – Theme One [Original Mix] (3:14)
כאן הסיפור מסתבך.בגיל 12 עשו לי גשר. אירוע די טראומתי.מהר מאוד ביססתי קשר עם הסייעת במרפאה, והיא ממרומי גילה (בטח היתה בת 27 אבל לי זה ניראה הזוי) הביאה לי תקליטים ש”זרוקים אצלי בבית”. השלל? סקורפיונס בטוקיו, קווין והאלבום הזה. זה אלבום הפרוג האמיתי הראשון ששמעתי, ורק אחריו את “אומה גומה” של פינק פלויד (גם סיפור הזוי לפעם אחרת).
שנים אח”כ אני מבין את הקשר ומנגן אותו פעמים רבות עם “אורגן דונר” של דיג’י שאדו.
12. The Who – Tommy’s Holiday Camp (0:57)
גיבור התופים שלי שר.
13. Tom Waits – Rain Dogs (2:57)
אחד משני השירים היחידים בעולם ששרתי על במה.אני חקיין של וויטס כמו שיש חקייני אלביס.אחרי הפעם ששרתי אותו יחד עם מר אסתרליס לא קירבתי מיקרופון לפה עד לקאמבק שלי כ”ג’ימי לוי” בתור אמ סי בהרכב ג’אנגל 3 שנים מאוחר יותר.
14. Jean-Francoius Michael – Coupable (2:51)
אחד השירים הראשונים של שבת בבוקר ברשת ג’ בתור ילדון זב חוטם.שמאלץ הוא חובה לכול חובב מוסיקה קשה בתור איזון נפשי
15. dEUS – Let’s Get Lost (4:23)
הרכב שכבש אותי בסערה בזמן אמת תודות למלאני ברסון.
16. The Jesus and Mary Chain – Just Like Honey (3:03)
עוד משהו שגילתי בנבירות בערמות תקליטים באוזן.
17. Portishead – Roads (5:09)
חורף 95,לפני הגיוס ואני מתחיל להבין איזה עולם אני עומד להפסיד כשאהיה בצבא.
התקליט הזה הוא עד היום האורים ותומים שלי באיך צריך להישמע אלבום.
18. Gong – Love Is How y Make It (3:28)
וגונג לסיום.
כי אין כמוהם בפריקיות ובנגינה.
Funky Breaks 04 – Unwind YoursElf
01. Kool And The Gang – Jungle Jazz
02. Maceo & the Macks/The J.B.’s – Soul Power ‘74
03. Tower of Power – What Is Hip?
04. Sly & The Family Stone – Thank You (Falettinme Be Mice Elf Agin)
05. The Johnny Otis Show – Watts Breakaway
06. Marva Whitney – Unwind Yourself
07. Ike Turner – Funky Mule
08. Jimmy Smith – Stay Loose
09. Jimmy Castor Bunch – Troglodyte (Cave Man)
10. Shocking Blue – Beggin
11. King Curtis – Whole Lotta Love
12. Lyn Collins (aka The Femal Preacher) – Rock Me Again & Again & Again
13. M.F.S.B. – Family Affair
14. Booker T. & the MG’s – Melting Pot
download in 192 kbs – להורדה באיכות 192 קב”ש
Funk Sinatra – Funky breaks Vol 03 – Under cover brotha
1. Richie Havens – The Times They Are a-Changin’
2. Undisputed Truth – Like a rolling Stone
3. Rotary Connection – Sunshine of Your Love
4. The Meters – Down By The River
5. Isaac Hayes – Walk On By
6. Ike and Tina Turner – Whole Lotta Love
7. Alice Russell – Seven Nation Army (Grant Phabao Remix)
8. Tami Lynn – Light My Fire
9. Spanky Wilson – Kissing My Love
10. Michael Viner’s Incredible Bongo Band – Let there be Drums
11. Ella Fitzgerald – Get Ready
12. Peggy Lee – Sitting on the Dock of the Bay
13. Delaney & Bonnie – Piece of My Heart
14. Jackson Five – Ain’t no Sunshine
download as seperate files with cover – להורדה בקבצים נפרדים עם עטיפה
Funk Sinatra – Funky breaks Vol 02
intro-Trevor Duncan – Grip Of The Law
1.Alain Goraguer – Deshominisation (I)
2.Alessandro Blonksteiner – Impossible Love
expert from “Burning”
3.Stargazer – Theme from the Planets
4.Dick Hyman – T.H.E. Cat
5.Janko Nilovic – Shadow Of Our Life
expert from “Zorba the greek”
6.Bernard Purdie – Hap’nin
expert from “Dolemite”
7.Donald Byrd – Street Lady
8.Ike and Tina Turner – Whole Lotta Love
9.Gene Harris – Don’t Call Me Nigger White
10.Sly & the Family Stone – Trip to your heart
11.Rare Earth – I Just Want to Celebrate/expert from “Zorba the greek”
12.Ray Charles – What’d i say (Funk Sinatra’s edit)
סיכום שנת 2008 מהזווית שלי
“והזוכה בתואר אלבום השנה לשנת 2008 הוא….” – איך בדיוק קובעים את זה? מבחינתי האישית, מעט מאוד אלבומים חדשים שיצאו בשנת 2008 שווים משהו – יש אולי עשרה אלבומים חדשים בכול השנה הנוכחית שדיגדגו לי את האוזניים. מצד שני – שמעתי הרבה מוסיקה שהייתה חדשה בשבילי, גם אם זה אומר שהאלבום יצא בשנת 1974. לכן, הסיכום שלי הוא אישי במיוחד – לא תמצאו בו את MGMT (שמעתי – שיעמם אותי) או כול הרכב טרנדי אחר. מה שכן תמצאו הם עשרת האלבומים והקטעים שעשו לי משהו במהלך 12 החודשים האחרונים. חלק הכרתי, חלק גיליתי השנה וחלק פשוט חיכו בצד שאשלוף אותם מהמדף ואקשיב להם. נתחיל?
1. Link Wray – The Original Rumble - מה, אתם לא מכירים?!?!? טוב, גם אני נחשפתי רק בשנה החולפת לגיטאריסט המבריק הזה משלהי הפיפטיז.מבריק לא כמו סטיב וואי וחבריו, אלא כמו מכונית אמריקאית גדולה שעושה הרבה רעש ונוסעת לאט.
הבחור הנ”ל היה ממפתחי תחום ה - POWER CHORD , דרך הנגינה המקובלת על ידי כול גיטאריסט רוק או גיטאריסטים בכלל. הסאונד שלו מלוכלך, הוא נגן די בינוני והקטעים שלו פשוטים וקצרים – מישהו אמר פאנק?
האלבום המדובר הוא אוסף ממצה של הקריירה של WRAY, וכדאי גם לחקור את אלבומיו.
2. Jake Ziah - These Days Do You No Justice – אלבום מהפנט משנת 2006 (ממש חדש!) של הזמר-כותב-שירים Jake Ziah.תחשבו על קאלקסיקו בלי אלמנט המאריאצ’י או לחלופין על ניק דרייק הרדנק.ליווי מינימליסטי של באס תופים גיטרה ושילוב מנצח של סטיל גיטאר ומנדולינה גורמים לאלבום להישמע כמו אלבום חורף וקיץ יחדיו ולו רק בגלל זה הוא שבה את ליבי (ועוד כמה לבבות מסביבי).
3. King Curtis – Live at Fillmore West – ההקלטה של מופע החימום של ארית’ה פרנקלין במופע הקלאסי שלה בפילמור ב-1971 הוא עונג צרוף של פאנק וג’אז, כזה שאפשר לשמוע וגם לרקוד איתו. Curtis מנגן פה קלאסיקות שלו כמו Memphis Soul Stew אבל לא מתבייש להיות עדכני ולנגן את Whole Lotta Love בגירסא סופר פאנקית מצד אחד ואת A Whiter Shade of Pale כבלדת גא’ז מצד שני.
4. Miles Davis – Agharta – אלבום הופעה כפול שהוקלט ביפן ב-1975, מופע אחרי הצהריים ב-1 לפברואר (מופע הערב יצא תחת השם PANGAEA). זהו כנראה האלבום ההזוי ביותר שיצא על ויניל – בלילי סאונד ארוכים (הקטע הכי קצר הוא באורך של 12:30), דחוסים בגיטרות, כלי הקשה וסינטים, בלי שמץ של קירבה למונח מלודיה , פסיכדליה פ’אנקית ג’אזית מהפנטת וגם דיוויס עם ליינים מינימליסטים. העובדה שיש שמות לקטעים היא רישמית בלבד – אלה פשוט ג’אמים ארוכים ומתפתלים שמגיעים ליפן מהחלל החיצון ומוקלטים ע”י חברת קולומביה. מה שבאמת מרשים הוא שדיוויס הגיע לשיא המוסיקאלי הזה בגיל 48!!! איזה עוד אמן (חוץ מטום וויטס) מרשה לעצמו כזה חופש אמנותי? איזו חברת תקליטים בימינו תיתן לאמן לשחרר שני אלבומים כפולים בהופעה חיה שהוקלטו באותו יום? רק מיילס יכול….
Fruupp – It’s All Up Now: Anthology.5 – אוקיי,כולם (אני מקווה) מכירים את גונג וסופט מאשין. אבל מה עם הח’ברה האלה? לאורך ארבע אלבומים הם ייצרו פרוגרסיב עם השפעות קלאסיות, מאוד “אנגלי” מצד אחד ומצד שני לא משעתק אף הרכב אחר מהתקופה (למרות הקשר החזק ביניהם לקינג קרימזון).
לצערם של חברי ההרכב, אף אלבום לא הצליח להרים אותם למעלה.גם סיבובי הופעות ארוכים באנגליה ובאירופה (שוב, פעמים רבות כחימום לקינג קרימזון) לא הושיעו – ההרכב שרד בסה”כ חמש שנים, ונפח את נשמתו האחרונה ב-1976.
הדיסק הנ”ל הוא אוסף כפול שמאגד בצורה כנה את מיטב הקטעים מארבעת האלבומים פלוס שני בונוסים. לחובבי פרוג אבל לא רק להם.
6.Amit erez – Amit erez - מה קשור?מה איכפת לי! נכון, הדיסק יצא באופן רישמי ב-2007, אבל הוא היווה את הפסקול של חורף 2008. אלבום זה זוכה בתור “המושמע ביותר” של שנת 2008, כזה ששמעתי יותר מפעם אחת רצוף ועדיין גיליתי בו דברים חדשים.
גילוי נאות ראשון – אני מקושר חברתית לבחור. גילוי נאות שני – אני הייתי בהופעה של אליוט סמית’ ואתם לא! ביוני 2000 , אם מישהו מתעקש לדעת, ולדעתי ההשוואות בין השניים פשוט לא נותנות לארז את המקום לו הוא ראוי בסצינה הישראלית. הבחור כותב שירים מוכשר, וגיטאריסט מעולה – אז שחררו את הדעות הקדומות ופשוט תקשיבו לו….
נ”ב – מצטער, ממש לא אהבתי את איטליז.
7. קוואמי – מלחמת פופ – עוד שריד של שנת 2007, ואחד שלי אישית עשה את השנה האחרונה לקצת יותר טובה.למה? כי יש באלבום הזה הכול – היפהופ, פאנק, רגאיי, אלקטרוניקה ועוד. אבל עזבו אותכם משטויות – לא ברור שמישהו כמו קוואמי פשוט שוחה בכול אחד מהז’אנרים האלה? והחלבות – יא יאללה, איזה הרכב!!
התגובות הצוננות של חבריי הישראלים הפתיעו אותי. לא טוב לכם שהוא שר? אז בדקתי את נושא על אורחים מחו”ל – כול תייר ששמע את אלבום פשוט הלך וקנה אותו…
ביום הוצאת האלבום קצת נסחפתי ושמתי את כולו ב”הודנא”. אף אחד לא התלונן.
8. Booka Shade – Charlotte (Dubfire remix) – הקטע האלקטרוני הראשון ברשימה זו, והוא מייצג את מה שניגנתי בשנה החולפת בכיוון הזה – מינימליזם נותן בראש, עם נגיעות במלודיה אבל בלי מנגינות של ממש. הקטע קיבל רמיקס של אמן השנה שלי, DUBFIRE, הלוא הוא חצי הצמד DEEPDISH, שעזב את פורמט הצמד כדי לחקור את הצד האפל שלו – והוא הצליח לעשות זאת בצורה מעוררת הערצה.
9. Carl Craig & Moritz Von Oswald – Recomposed Vol. 3 - איזו חוצפה יש להם שם בדויטשה גראמופון – לתת למפיק אלקטרוני לעשות סלט מ”בולרו” של ראוול.
אבל בידיים של קארל קרייג סלט כזה הופך למעדן גורמה של חמישה כוכבים במדריך מישלן. אני יודע שזה נשמע כמו קלישאה שחוקה, אבל פשוט שימו לכם את האלבום באוזניות ותנו לו לעשות את העבודה. כול מילה שלי מיותרת.
10.Portishead – 3 - והגענו לאלבום השנה.לא כותב כלום על המוסיקה בו, המוסיקה מדברת בשביל עצמה.בו נדבר על החוויה – חיכיתי וציפיתי עד שהתייאשתי. לא ציפיתי לשמוע יותר לעולם את פורטיסהד. שני אלבומים והופעה מוקלטת, עם זה שרדתי את התקופה. הדיבורים על הקלטות ודחיות הוצאה נישמעו כמו הומור שחור. ואז הגיעה הקופסא הירוקה שהכילה את המוסיקה היותר מאתגרת ששמעתי בשנים האחרונות. בשמיעה ראשונה הייתי בטוח שהמערכת שלי נדפקה, ואז הבנתי שוב את משמעותו של סאונד כהצהרת כוונות – פורטיסהד בחרו להישמע ככה.
בנסיעה ברכב בשעה ארבע בבוקר, הדיסק נוזל החוצה מהרמקולים, ואני וערן “הרדקור” מסכימים שזה משהו רציני ביותר. אני עדיין חושב ככה.
עוד כמה שאהבתי אבל מה לעשות, היה חסר עוד קצת:
Hot chip – made in the dark; Hercules and love affair; The Fort knox five – to the breaks of dawn; Nouvelle Vague – Late Night Tales;Verve remixed Vol 4; Arzachel – Arzachel; Al Green – Lay It Down; Carbonized – For The Security; Rachid Taha – Diwan 2
!!!!!וואו זה עובד גם בעיברית
וואו זה עובד בעיברית!!! ועד שאכתוב משהו קצת יותר רציני, קבלו תמונה של תימני זקן
Albums chart Nov 08 B
- Infectious Grooves – The plauge that makes your booty move
- Bob Sinclar – House masters
- Glenn Miller – The centennial collection
- Pantera – Vulgar display of power
- The Band – A musical history
- Rolling Stones – Rolled gold
- The clash – London calling
Albums chart Nov 08 A
1.Devendra Banhart – Cripple Crow
2.Portishead – Third
3.Jake Ziah – These Days Do You No Justice
4.Anthrax – Attack Of The Killer B’s
5.Joe Jackson – Live 1980/86
6.Carl Craig & Moritz Von Oswald – Recomposed Vol. 3
7.Van Der Graaf Generator – Pawn Hearts
8.DJ Format – Fania DJ Series
9.VA – Change Is Gonna Come- The Voice of Black America 1964-1973
10.VA – Music For Coffee Shops
